התנועה בתאילנד שונה באופן מדהים מהסטנדרטים הרגילים באירופה
וברוסיה. המאפיין העיקרי הוא תנועה שמאלית, שהופכת לאתגר של ממש עבור תיירים, במיוחד
אלה השוכרים אופניים או רכב. בנוסף, סגנון הנהיגה בארץ שונה באופן משמעותי מזה האירופי:
נהגים מקומיים לרוב אינם מקפידים על כללים נוקשים, יכולים להחליף נתיב באופן בלתי צפוי
ולמעשה אינם משתמשים באיתותים.
הבדלים מרכזיים נוספים כוללים חוסר עדיפות להולכי רגל, גמישות
בפרשנות של תמרורים וכלל שלא נאמר לפיו האחריות לביצוע תמרון בטוח נופלת על האדם המבצע
אותו. המשמעות היא שבעת החלפת נתיב או כניסה לכביש ראשי, הנהגים המקומיים אינם מסתמכים
על עמידה בחוקי התנועה, אלא על תגובת משתמשי הדרך האחרים.
לתיירים השוכרים תחבורה, חשוב להבין לא רק את הכללים הרשמיים,
אלא גם את המצב האמיתי בכבישים. הכרת המוזרויות המקומיות תעזור לך להימנע מקנסות, תאונות
ומצבים לא נעימים.
תנועה ביד שמאל
תאילנד היא ארץ נהיגה שמאלית, מה שיכול להוות אתגר רציני עבור
תיירים הרגילים לתנועה ימנית. הסיבה לסידור דרכים מסוג זה היא ההשפעה ההיסטורית של
בריטניה הגדולה, כמו ברוב המושבות הבריטיות לשעבר.
הקשיים העיקריים לתיירים
●
סיבובים. ישנם קטעי כביש
רבים בתאילנד בהם אסור לפנות שמאלה, ולכן יש להסתובב דרך כיסים מיוחדים. למתחילים קשה
להבין מיד לאיזה כיוון לנוע לאחר תמרון.
●
תנועות מעגליות. ברוב
הכיכרות, למי שכבר על הכיכר יש זכות קדימה, אבל יש צמתים שפועלים הפוך - חשוב להקפיד
על השילוט.
●
שִׁחזוּר. לעתים קרובות
נהגים מחליפים נתיבים מבלי לאותת, ובכבישים מהירים, אופניים ומכוניות יכולים להשתרג
בין נתיבים, וליצור כאוס.
כדי למזער את הסיכון לתאונות:
●
התחל בקצב איטי, במיוחד
אם אתה רוכב על אופניים בפעם הראשונה;
●
שימו עין על המראות שלכם
שכן רוכבי אופנוע ואופנוענים יכולים להופיע פתאום מכל כיוון;
●
הימנע מנהיגה בלילה שכן
נהגים מקומיים רבים מתעלמים מהכללים ונוהגים ללא פנסים.
אתה יכול להתרגל לנהיגה משמאל תוך 1-2 ימים בלבד אם אתה קשוב
וזהיר.
בניגוד למדינות אירופה, שבהן מגבלות המהירות נאכפות בקפדנות על
ידי מצלמות ומשטרה, המצב בתאילנד כאוטי יותר. מבחינה פורמלית, קיימות מגבלות מהירות
רשמיות, אך בפועל הן נשמרות לעיתים רחוקות.
מגבלות מהירות רשמיות בתאילנד
סוג כביש |
המהירות המותרת (קמ"ש) |
אזורים מאוכלסים |
50–60 |
שבילים כפריים |
90–100 |
כבישים מהירים |
120 |
עם זאת, למרות תקנים אלה, נהגים חורגים לרוב מהמהירות המותרת,
במיוחד בכבישים מהירים.
תאילנד משתמשת בתמרורים בינלאומיים, אך עם כמה הבדלים:
●
שלטי הגבלת המהירות הם
בקמ"ש או במיילים (פחות נפוצים, אבל הם קיימים);
●
במקום השלטים הרגילים
של "תן דרך", משתמשים לעתים קרובות בסימן "אין לעצור";
●
שלטים רבים נמצאים רק
בתאילנדית, במיוחד באזורים שאינם תיירותיים.
איך זה משפיע על התיירים?
●
לפעמים קשה להבין באיזו
מהירות אתה יכול לנהוג, שכן ייתכן שחסרים שלטים.
●
נהגים מקומיים עשויים
שלא לצפות בצמתים עם שלטי עצור, מה שהופך את התנועה לבלתי צפויה.
●
באזורי תיירות ניתן לראות
פעמים רבות שלטים וסמנים זמניים, במיוחד בחגים ואירועים.
לפיכך, יש צורך להיות מודרך על ידי השלטים בתאילנד, אבל אתה לא
יכול לסמוך עליהם לחלוטין. עדיף להיזהר מהנהגים האחרים ולהסתגל לזרימת התנועה.
איך נהגים מקומיים מתנהגים?
התנועה בתאילנד שונה מאוד ממה שנהגים אירופאים רגילים אליו. נהגים
ואופנוענים מקומיים לא תמיד פועלים לפי הכללים הרשמיים, אלא מסתמכים על חוקי הדרך הלא
כתובים, שבהם האחריות לבטיחות מוטלת לרוב על מי שמבצע את התמרון.
סגנון הנהיגה התאילנדי הוא "תחום האחריות" של כל נהג
העיקרון המרכזי בנהיגה תאילנדית הוא שכל אחד אחראי על מה שעומד
מולו. זה אומר שאם מישהו פתאום מחליף נתיב לפניך בלי לאותת או יוצא לכביש ראשי, הוא
מצפה שתשים לב אליו ותאט את הקצב.
●
להולך רגל אין עדיפות
- אם הוא הולך במעבר חצייה, אף אחד לא חייב לתת לו לעבור.
●
רוכבי אופנוע רוכבים בשלווה
נגד התנועה או אפילו על המדרכה.
●
אוטובוסים ומשאיות ממעטים
לתת את מקומם - עדיף לא לנסות "להתחרות" עליהם.
חוקים והרגלים נפוצים על הכביש
●
כמעט ולא נעשה שימוש באיתותים.
נהגים עשויים להחליף נתיב בפתאומיות ללא אזהרה.
●
פנסי המפגע הם סימן להכרת
תודה. אם מישהו נותן למכונית לעבור, הנהג מדליק את אורות הסיכון לכמה שניות.
●
האות אינו תוקפנות, אלא
אזהרה. בניגוד לאירופים, התאילנדים צופרים לא מתוך כעס, אלא כדי להזהיר מפני נוכחותם.
תמרונים מסוכנים שעלולים להפתיע תיירים
●
עקיפה בנתיב המתקרב -
גם אם הכביש צר, נהגים מקומיים עלולים לנקוט בתמרון מסוכן.
●
רכיבה על אופניים בין
נתיבים – רוכבי אופנוע מרבים לרכוב ב"נקודות עיוורות", אז תמיד בדקו את המראות
שלכם.
●
בלימה פתאומית מול פסי
מהירות - נהגים מקומיים לפעמים לא שמים לב למכשול עד הרגע האחרון.
כל זה הופך את הנהיגה לבלתי צפויה, במיוחד עבור תיירים שנוהגים
בפעם הראשונה בתאילנד.
עדיפות בכביש ובצמתים
בתאילנד יש כללי עדיפות רשמיים, אבל הם לא תמיד עובדים בפועל.
למי יש עדיפות על הכביש?
●
לאוטובוסים ולמשאיות יש
יתרון ברירת המחדל.
●
מכוניות מול אופניים
– אם מכונית נעה על הכביש הראשי, חובה על האופנוענים לתת לה לעבור (אך לא תמיד עושים
זאת).
●
הולכי רגל נמצאים מחוץ
למערכת. גם במעבר זברה, נהג עלול שלא לעצור, ולכן צריך לחצות את הכביש בזהירות.
יחודיות של צמתים וכיכרות
●
בצמתים ללא רמזורים יש
עדיפות למי שנכנס ראשון לצומת.
●
בכיכרות באזורי תיירות,
לרוב חל הכלל האירופי: לאלו שכבר נמצאים בכיכר יש עדיפות. במקומות אחרים אפשריות אפשרויות
שונות - המקומיים יכולים לנסוע לכביש הטבעת מבלי לשים לב לזרימת המכוניות.
איך פועלים רמזורים בתאילנד?
●
אור אדום לא תמיד אומר
עצירה - בצמתים מסוימים ניתן לפנות ימינה (בדומה לפנייה ימינה באדום בארה"ב).
●
טיימר הספירה לאחור הוא
תכונה נהדרת של רמזורים תאילנדים. זה מראה כמה שניות נותרו לפני שהאות משתנה.
●
מהבהב צהוב - מציין עדיפות
לנוסעים ישר קדימה, אבל זה לא אות עצירה.
הבנת התכונות הללו תעזור לך להימנע ממצבים מסוכנים בצמתים ובכיכרות.
חוקי חניה וקנסות
חניה בתאילנד היא לא הדבר הכי ברור, במיוחד עבור תיירים. בחלק
מהמקומות אין סימונים או שלטים, והכללים עשויים להשתנות בהתאם לעיר.
איפה מותר להחנות ואיפה?
●
סימון לבן - חנייה מותרת.
●
סימון צהוב – עצירה זמנית
אפשרית, אך אסור להשאיר את הרכב לזמן ממושך.
●
סימון אדום – החנייה אסורה,
יתכן קנס או גרירה.
●
מדרכות – אסור להחנות
בהן, אך רוכבי אופנוע רבים מתעלמים מכך.
הבדלים בין חניה בתשלום וחניה חינם
●
בערים הגדולות יש חניונים
בתשלום, המחיר נע בין 20 ל-100 באט לשעה.
●
באזורים תיירותיים כמו
Koh Phangan או Phuket ניתן לרוב לחנות בחינם, אך באזורים פופולריים החניה מועטה.
●
לחלק מהחנויות והמסעדות
יש מגרשי חניה משלהם שבהם תוכלו להשאיר את הרכב שלכם בזמן הקניות.
קנסות חניה וכיצד לשלם אותם
●
אם רכב חונה במקום אסור,
ניתן להנפיק לו כרטיס. אתה יכול לשלם בתחנת המשטרה הקרובה.
●
בחלק מהמקרים הרכב נגרר
ובמקרה זה תצטרכו לשלם קנס + עלות הגרירה.
●
אם חונים אופניים במקום
לא חוקי, המשטרה רשאית להסיר את לוחית הרישוי - היא תוחזר רק לאחר תשלום הקנס.
מסמכי חובה לנהגים
כדי לנהוג באופנוע או רכב בתאילנד, אתה צריך רישיון נהיגה בינלאומי.
איזה סוג של רישיון
נהיגה אתה צריך?
סוג הובלה |
זכויות הכרחיות |
אופניים עד 50 ס"מ³ |
קטגוריה A או B |
אופניים מעל 50 סמ"ק |
קטגוריה A בלבד |
מְכוֹנִית |
קטגוריה ב' |
אם תייר נוהג ללא רישיון בינלאומי, המשטרה רשאית להטיל קנס של
500-2000 באט.
מה לעשות אם אין לך רישיון?
●
ניתן לשכור קורקינט חשמלי
- לא צריך רישיון.
●
חלק מההשכרות ישכירו אופניים
ללא בדיקת מסמכים, אך במקרה של תאונה, הביטוח לא יכסה את הנזק.
קנסות על חוסר מסמכים
מחוסר זכויות בינלאומיות |
500-1000 באט (בדרך כלל ניתן לשלם באתר) |
לרכיבה ללא קסדה |
500-1000 באט |
מחוסר ביטוח |
מ-2000 באט, במקרה של תאונה הוצאות גדולות אפשריות |
עדיף להתכונן מראש, להוציא רישיון נהיגה בינלאומי ולסחוב איתך
תמיד ביטוח והסכם שכירות. זה יחסוך ממך הרבה בעיות בכביש.
אלכוהול ונהיגה ועונשים על עבירות
נהיגה בשכרות נענשת בחומרה בתאילנד. למרות שהמדינה ידועה במסיבות
ובאווירה החופשית שלה, המשטרה מבצעת באופן קבוע פשיטות, במיוחד באזורי תיירות.
לנהגים רגילים, רמת האלכוהול המותרת בדם היא 0.5 עמודים לדקה.
עם זאת, לנהגים עם פחות מ-5 שנות ניסיון ונהגים מקצועיים (אוטובוסים, מוניות, משאיות)
קיימת הגבלה חמורה של 0.2 עמודים לדקה או איסור מוחלט.
מחסומים מוצבים לעתים קרובות ביציאות של ברים ומסיבות פופולריים,
במיוחד באזורי נופש. הבדיקה עשויה לכלול בדיקת נשיפה, הערכה ויזואלית של מצב הנהג או
הפניה לבדיקה רפואית במקרה של ספק.
קנסות על נהיגה בשכרות
הֲפָרָה |
בסדר (בהט) |
סנקציות נוספות |
נהיגה עם רמת אלכוהול בדם של 0.5 ‰ |
10,000 - 20,000 |
שלילת זכויות למשך 6 חודשים |
עבירה חוזרת |
50,000 |
שלילת זכויות, עונש מאסר אפשרי |
תאונות דרכים עם נפגעים |
מ-100,000 |
שלילת זכויות, אחריות פלילית |
חשוב לזכור שבמקרה של תאונה הביטוח לא יכסה נזק אם הנהג היה שיכור.
בנוסף לקנסות, ייתכנו ליטיגציה והפסדים כספיים גדולים.
זהירות בדרכים והמלצות לתיירים
התנועה בתאילנד נחשבת לאחת המסוכנות בעולם. שיעור התאונות הגבוה
קשור לא רק להתנהגותם של נהגים מקומיים, אלא גם לעובדה שלתיירים לרוב אין ניסיון בנהיגה
על אופניים, מכוונים בצורה גרועה בתנועה שמאלית וממעיטים בסיכוני הדרך.
אחת הבעיות העיקריות היא להתרגל לנהיגה משמאל. תיירים עושים פעמים
רבות טעויות בעת פנייה והחלפת נתיבים, מה שגורם לתאונות. רוכבי אופנוע נעים בין נתיבים
ויכולים להופיע ב"נקודות עיוורות", לכן חשוב לבדוק כל הזמן את המראות בזמן
נהיגה.
סיכון נוסף הוא מצבם הירוד של הכבישים. אפילו בדרכים פופולריות
יש קטעים של חצץ, חול ובורות, ובחופים מרוחקים הכבישים עשויים להיות לגמרי לא סלולים.
מסוכן במיוחד לנסוע בלילה - ברוב הכבישים אין תאורה, וחלק מהנהגים המקומיים מתעלמים
מפנסים.
איך להפחית את הסיכוי לתאונה?
כדי לטייל בבטחה בתאילנד, יש כמה כללים שיש לפעול לפיהם. קודם
כל, תמיד לחבוש קסדה - זוהי חובה חוקית וההגנה היחידה במקרה של נפילה מאופניים. בכבישים
רטובים או חוליים עדיף להימנע מבלימה פתאומית, שכן הגלגלים עלולים להחליק.
סגנון הנהיגה האופטימלי הוא מהירות מתונה וקשב. גם אם נהגים מקומיים
מפרים את הכללים, עדיף לתיירים לא לעשות זאת. שינויים בנתיבים חייבים להתבצע בצורה
חלקה, מכיוון שאופניים יכולים להופיע פתאום מכל כיוון. אם אתם מתכננים טיול בערב, כדאי
להימנע מכבישים חשוכים ללא תאורה וממקומות עם עומס תנועה כבד של נהגים שיכורים.
טיפים לרכיבה בטוחה על אופניים וברכב
●
הישאר שמאלה, גם אם האינסטינקט
שלך הוא ללכת ימינה;
●
שימו עין על המראות שלכם
מכיוון שאופנוענים רוכבים לעתים קרובות בין נתיבים;
●
אין לחרוג מהמהירות המותרת,
במיוחד בכבישים צרים ובפניות חדות;
●
הימנע מנהיגה בלילה אם
המסלול שלך עובר באזורים מוארים גרועים;
●
בדוק את האופניים השכורים
שלך כדי לוודא שהבלמים, האורות והצמיגים תקינים.
מַסְקָנָה
הבנת חוקי הנהיגה והתקנות המקומיים מסייעת לתיירים להימנע מקנסות,
תאונות ומצבים לא נעימים. תנועת יד שמאל, היעדר שליטה קפדנית על פורעי הסדר ושיעור
תאונות גבוה דורשים תשומת לב מיוחדת.